  |
נכון להיום האלבום, שהופק על ידי חברת גל-רון והאחים ראובני, הוקלט באולפני "סיגמא" בחודשים יולי עד ספטמבר 1982. תופים וכלי הקשה: אלון הלל ואיקי לוי, גיטרה בס: אוהד אינגר ויוסי מנחם, גיטרה חשמלית: חיים רומנו ושמוליק בודגוב, כלי נשיפה: יעקב מירון, אברהם פלדר, דן מוסקו ומיכה דיוויס. קולות רקע: מזי כהן, חני אלקיים ואיריס שמי, טכנאי הקלטה: שמוליק ארוך, גרי אקשטיין ואמיר בן משה. את כל העיבודים וההפקה המוסיקלית עשה ננסי ברנדס. צילום העטיפה: אליצור ראובני, עיצוב עטיפה: ישראל קט. אביהו מדינה מספר על "כבר עברו השנים": "כשהוא קרא את השיר הוא שפשף את המצח, כמו שהוא היה עושה כשהוא מתרגש, ואמר: ' יא מניאק '. שנינו ידענו למה התכוון. קלעתי בול לרגשות שלו". על "הפרח בגני" אומר מדינה: "הוא לא רצה לשיר את השיר הזה בפסטיבל. היה לו שיר אחר בשם 'שיר פרטי'. לאחר מאמצים הצלחתי לשכנע אותו. הוא התרשם מהמאבק הזה שלי והתחיל לפחד ממני". במאי 82', לאחר הזכייה הגדולה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני" החלה המהפיכה במוזיקה הישראלית. פתאום המוזיקה המזרחית הפכה להיות פופולרית יותר, הוקדש לה יותר זמן בטלויזיה (יחסית לתקופה ההיא) ובעיתונות, ובכלל, זוהר זכה סוף סוף לכבוד ולהכרה המגיעים לו. לדעת רבים היה זה האלבום היפה והמוצלח ביותר של המלך שמאוחר יותר הביא אותו להופעות מעבר לים. הקריירה של זוהר פשוט המריאה לגבהים חדשים ורבים כינו אותו "המלך של השחורים". עד האלבום "נכון להיום" הקהל של זוהר היה בעיקר יוצאי עדות המזרח ואנשי התחנה המרכזית בת"א שקנו את הקסטות שלו אבל לאחר האלבום הורחב מעגל המעריצים וגם אשכנזים רבים החלו להאזין לשירי זוהר ארגוב. קישורים  עטיפת התקליט גודל מלארשימת השירים
קטגוריית האלבומים המלאה 
|
    |
קול הזמיר לא ידום לעולם - אתר המעריצים של זוהר ארגוב. מאז שנת 2001