זוהר ארגוב - קול הזמיר לא ידום לעולם

ביוגרפיה - ההתחלה
זוהר ארגוב נולד ב-16.07.55 בן ליונה ועובדיה עורקבי בשיכון המזרח ברשל"צ. זוהר היה הבכור במשפחה עם עוד שלושה אחים וחמש אחיות: מלכה, בצלאל, אמנון, אבשלום, שושי, חבצלת, אביגיל ומימי (לפי סדר לידתם). כבר בגיל צעיר הוא הכיר את הפחים עליהם נהג לתופף, בבית הספר תמיד בלט עם קולו הערב והשתתף באופן קבוע במחזות ובהצגות.

עקב המצב הכלכלי הקשה של משפחת עורקבי, היא נאלצה להתגורר בבית קטן שהיה צריך להכיל את כל יושבי הבית. אמו של זוהר עבדה כמנקה במחנה צבאי ואביו, שהיה אלכוהוליסט, עבד רב שנותיו כאזרח עובד צה"ל ובחלוקת חלב בשכונה.

זוהר, שבית הספר לא היה אהוב עליו במיוחד, החליט להפסיק את לימודיו בגיל 13 ולעזור בפרנסת המשפחה ולשם כך עבד בצביעה ובעבודות בניין שונות. בגיל 15 הכיר את ברכה צוברי לה נישא בגיל 17. כשנה מאוחר יותר נולד בנם הבכור והיחיד - גילי .

בקיץ 77', כשלזוהר מלאו 22 שנים הוא החליט להוציא בעזרת ידידו הטוב משה נגר תקליט ובו שני שירים שנגר כתב והלחין. זוהר נשמע באותן הקלטות מאוד שונה מבדרך כלל מהסיבה הפשוטה שהיה קשה לזמרים מזרחיים באותה תקופה להצליח ולהישמע ברדיו. התקבלה ההחלטה שהשירים יהיו 'אשכנזיים' סטייל צביקה פיק ותיסלם ללא כל השפעה ים תיכונית. סמוך לצאת האלבום החליט זוהר, ביחד עם אשתו, להחליף את שם המשפחה מעורקבי לארגוב, שם קליט ומסחרי הרבה יותר. למרות המאמצים הרבים שהושקעו בהפקה ובצוות הנגנים והליווי, התקליטון לא הצליח .

זוהר לא התייאש והחל להופיע לא באופן קבוע במועדונים ובסביבת חברים. בשלב מאוחר יותר היחסים בין זוהר לברכה התערערו והם החליטו להתגרש. למרות הפרידה בין השניים, הם שמרו על קשר בעיקר בגלל בנם המשותף

זמן לא רב לאחר מכן הסתבך ארגוב שוב עם המשטרה אך הפעם בדבר רציני הרבה יותר, הוא הואשם באונס. זוהר אישר שהיה עם הבחורה ובילה עמה אך אמר שהכל היה בהסכמה מלאה. מתוך פסק הדין: "הנאשם מחזיק בדעה שאין אישה שלא ניתן להשיגה. זה רק עניין של שיטה, סבלנות וטקטיקה נכונה. הוא חי על פי נורמת התנהגות שנראית לו הולמת. דווקא משום כך חייב פסק הדין הזה ללמדו, כי גישתו והשקפתו בטעות יסודם". גזר הדין שנקבע ע"י השופטים הועמד על שנת מאסר בפועל ועוד שנתיים על תנאי .

במהלך שהותו בכלא, המשיך זוהר לחלום להיות זמר ולקראת סיום העונש שריצה הכיר את לידג'י מרסל (מעבד "אלינור" ושירים נוספים). מרסל סידר לארגוב להופיע מספר פעמים מול קהל במועדון "הברווז", אך ההופעה שתזכר כזאת ש"סידרה" לזוהר את הקריירה התקיימה בבאר שבע בשלהי שנת 78'. זוהר, שהיה נהג של להקת העוד וידיד די קרוב של ג'קי מקייטן, אחד מחברי הלהקה, ביקש לעלות לשיר באיזה חתונה באיזור הדרום. ג'קי מצידו הסכים אך היה צריך את אישורו של יהודה קיסר שלא ממש התלהב מהרעיון שזמר צעיר ולא מוכר יופיע מול אולם מלא. לאחר שמקייטן התעקש, הסכים קיסר לבחון את זוהר בדרך להופעה עם השיר "ברצלונה". ארגוב עלה לבמה, ביצע מספר שירים והקהל התלהב מאוד.

יהודה קיסר החליט לעזור לזוהר להוציא קלטת לשוק. בהתחלה הקלטת הייתה באיכות חובבנית ונקראה "חפלה עם זוהר ארגוב". רצה הגורל, והקלטת הגיעה לאוזניים הנכונות - אל חברת "האחים ראובני" שהיו מפיקי ומפיצי מוזיקה מזרחית. מאיר ראובני נזכר ברגע ששמע את זוהר: "שערותיי סמרו. קראתי לאחי דרור ובו במקום החלטנו להכניס אותו לאולפן, להפיץ כ-250 קלטות". הקלטת שיצאה, "אלינור", הייתה מקצועית הרבה יותר והוכתרה להצלחה גדולה .