זוהר ארגוב - קול הזמיר לא ידום לעולם


ראשי | ביוגרפיה | דיסקוגרפיה | כתבות | הורדות | אודות האתר | הוסף למועדפים | צור קשר








ביוגרפיה - ההצלחה
ההצלחה של "אלינור" הייתה נהדרת אך זוהר עדיין נשאר די אלמוני וחלק גדול מהקהל לא הכיר אותו. למרות שהיה מופיע כמעט כל ערב במועדונים ובאירועים משפחתיים הוא עדיין לא הגיע לכוכבנות של ממש. לאלבום הבא, "היו זמנים", לא נכתב שום שיר במיוחד לזוהר, בדיוק כמו בתקליט הקודם, אך הצלחתו הייתה מסחררת בעיקר בגלל השירים בערב סגריר, את לי לילה, שיר אהבה בלב והביצוע החדש והמרהיב לשיר המרוקאי להלה יזיד אקטר.

עוד לפני כן הייתה ההופעה הטלוויזיונית הראשונה קרוב לוודאי של זוהר. היה זה כתב הערוץ הראשון, יואל אסתרון, שהיה אחראי לעניין. האגדה מספרת כי אסתרון נסע במונית ושמע קול מזרחי מסתלסל לו ברקע. כשהכתב שאל לשמו של הזמר, ענה הנהג כי זהו זוהר ארגוב. אסתרון, שלא היה בן עדות המזרח, לא הכיר את השם אבל החליט לבדוק את השטח בשוק מחנה יהודה ובתחנה המרכזית בת"א, מעוזו של ארגוב. לאחר שהבין במי מדובר, הוא החליט לעשות על זוהר כתבה לטלויזיה. יש לציין כי דבר זה היה נדיר מאוד בימים ההם כשכלי התקשורת התעלמו מהמוזיקה המזרחית. "עברתי איזה שמונה, לפחות שמונה דירות, הרבה צ'קים חזרו. אבא היה שתיין כרוני שנפטר ביום ברית המילה של הילד. דברים שפגעו בי כזה חזק כזה. עכשיו, כשיצא התקליט, הרגשתי שדי, זהו, נגמר שבע השנים הרעות ודף חדש נפתח ".

ואכן, ארגוב צדק ובאמת הוא פתח דף חדש והתחיל את תקופת הזוהר שלו. בין היתר הופיע בפסטיבל תימני בבנייני האומה בירושלים עם השיר "אהבת רעיה רצוני" ובג'ינגל לבחירות של מפלגת תמ"י בשנת 82. הוא גם הופיע באותה שנה בגני התערוכה בת"א עם השיר "כבר עברו השנים" שכתב והלחין אביהו מדינה. זוהר הגיע למקום קצת באיחור ועלה לשיר. הקהל, תוך כדי עלייתו של זוהר לבמה, החל להבעיר מדורות על הגג של אחד האולמות בגני התערוכה. מארגני האירוע שלא ידעו מה לעשות, נלחצו ולא ידעו כיצד לכבות את האש. אשר ראובני אמר לזוהר לבקש מהקהל שיחדל ממעשיו וההמון בתגובה הקשיב למלך וכיבה את האש במהירות. הביצוע לשיר היה מרהיב ועורר התלהבות רבה בקרב הקהל.

זוהר כבר רכש לעצמו בשלב זה מעריצים רבים ונכנס לתודעה של הציבור, מה שמאוחר יותר עזר לו לקבל את השיר "הפרח בגני" ולזכות במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי. אביהו מדינה, שכתב את השיר, התכוון לתת אותו לשימי תבורי שהיה בשיאו לאחר שזכה שלוש פעמים ברציפות במקום הראשון. שימי העדיף לוותר על ההשתתפות ולתת הזדמנות לזוהר שהימם את כולם והצליח להקדים בין היתר את אבנר גדסי ולזכות במקום הראשון.

ההצלחה חסרת התקדים של זוהר הביאה גל גדול של התעניינות מצד התקשורת שלא התעניינה כל כך בהתחלה. זוהר בראיון לעיתון: "אני מרגיש מצויין, כיף חיים כזה. לפני שנתיים אמרתי שהחלום שלי זה לזכות בפסטיבל הזמר המזרחי והנה זה בא. אני התחלתי מאלף, בתור זמר שביקש שיתנו לו לשיר. מי שעשה אותי זה הקהל שהלך וקנה קסטות שלי בתחנה המרכזית. זה אנשים ששמעו אותי אצל השכנה ושאלו איפה קנית את הקסטה וככה התפרסמתי". זוהר סיפר גם שהוא חי במחתרת בגלל שלא משמיעים אותו אבל הוא מופיע ערב ערב לפני אולמות מפוצצים.

בהמשך, זוהר פונה לכתב העיתון, שואל ובנשימה אחת גם עונה: "את ההורים שלי הביאו לארץ אתה יודע בשביל מה? לא בגלל שהם יהודים, בגלל שהם כח עבודה זול. זרקו אותנו פה לכל המקומות ואל תשכח שעדות המזרח זה עם שמח. הם לא עברו גטו ולא עשו מהם סבונים". זוהר היה ידוע כחסיד של המוזיקה העברית אורגינלית : "חשבתי שיתקשרו אליי מ'שעה טובה' (תוכנית רדיו). אבל במקום זה שמים לך זמרים ששרים חיקויים. יום אחד אמריקה לא תעזור לנו יותר ואנחנו נופלים לקאנטים. אנחנו עדרנו בטורייה, עבדנו בבטונים, ואפילו אבא שלי טאטא רחובות כדי להביא לחם הביתה".












קול הזמיר לא ידום לעולם - אתר המעריצים של זוהר ארגוב. מאז שנת 2001